בין מלחמות העולם היתה בבלץ קהילה יהודית תוססת ובה חיי מסחר ותעשיה מפותחים, פעילות ציונית ותרבות יידיש, מפלגות פוליטיות ותנועות נוער. בספטמבר 1941 גורשו למחנה מרקולשטי אחרוני היהודים מבלץ – כ-2,800 נפש – ויהדות בלץ חדלה להתקיים. זהו סיפורה של קהילת בלץ.
לקריאה נוספת - לחצו כאן

תולדות קהילת בלץ עד השואה

בין מלחמות העולם היתה בבלץ קהילה יהודית תוססת ובה חיי מסחר ותעשיה מפותחים, פעילות ציונית ותרבות יידיש, מפלגות פוליטיות ותנועות נוער. בלץ היתה העיר השניה בגדלה בבסרביה, העיר השניה מבחינת מספר היהודים בה, לאחר קישינב, והמרכז הכלכלי של האזור. במפקד אוכלוסין רשמי משנת 1930 נמנו בבלץ 14,229 תושבים יהודים, שהיוו כ-60% מאוכלוסיית העיר.
לקריאה נוספת - לחצו כאן

בלץ בתקופת השואה

ב-22 ביוני 1941 פלשו הגרמנים לברית המועצות. ב-9 ביולי נכבשה בלץ על ידי צבאות גרמניה ורומניה, והחלו גלים של רצח והתעללות. בסוף יולי עזבו היחידות הגרמניות והגסטפו את העיר והשאירוה בידי הרומנים. בספטמבר 1941 גורשו למחנה מרקולשטי אחרוני היהודים מבלץ – כ-2,800 נפש – ויהדות בלץ חדלה להתקיים. במרקולשטי נספו רבים מבני הקהילה ויתרתם גורשו לטרנסניסטריה.
לקריאה נוספת - לחצו כאן

הנצחת הקהילה

לאחר המלחמה החלו שרידי הקהילה לחזור לבלץ. ביניהם היו ניצולים מטרנסניסטריה ויהודים שברחו ללב ברית המועצות. מחזות של חורבן והרס קידמו את פניהם בכל פינה.
לקריאה נוספת לחצו כאן

עקבותיהם נשארו...

רוב יהודי בלץ נרצחו: אישי ציבור, בנקאים, רבנים, מורים ותלמידיהם, סוחרים ובעלי מלאכה – גברים, נשים וילדים. סיפוריהם מסופרים דרך מסמכים, עדויות, דפי עד ותצלומים – עדות לחורבן קהילת בלץ.
לקריאה נוספת - לחצו כאן