ספרים חדשים ביד ושם
- יד ושם – קובץ מחקרים, כרך ל"ז [2]
- אדם בכל דרכיו
- להציל את הילדים: בוכנוולד – סיפור של אבדן והצלה
- ובלבי חומה
![יד ושם – קובץ מחקרים, כרך ל"ז [2]](images/new_books1.jpg "יד ושם – קובץ מחקרים, כרך ל\"ז [2]")
יד ושם – קובץ מחקרים, כרך ל"ז [2]
עורך: דוד זילברקלנג
כרך ל"ז [ 2] של יד ושם — קובץ מחקרים מוקדש לזכרו של פרופסור פרנקלין ה' ליטל ונפתח במאמר עליו מאת יהודה באואר.
הכרך כולל חמישה מאמרים מחקריים העוסקים במגוון נושאים. שלושה מאמרים מטפלים בשלושה סוגים שונים של תיעוד – בידי יהודים, בידי רודף נאצי ובידי הוגים אחרי המלחמה.
שרית שביט ודן מכמן מנתחים את הידידות בין לני יחיל לחנה ארנדט, ידידות שעלתה על שרטון עם פרשנותה של ארנדט למשפט אייכמן בספרה אייכמן בירושלים, כפי שעולה מחילופי המכתבים ביניהן בשנות השישים; לַסלו קרשאי מנתח ומציג את יומן המלחמה של מנהיג תנועת צלב החץ ההונגרית פֶרֶנץ סָלאשי; וקלוד קליין כותב על עֵדות שכתבה אמו בזמן המלחמה אחרי שהצליחה להבריח את הגבול ולברוח מצרפת לשווייץ. שני המאמרים הנוספים הם זה של אולה סילוונוינן הבודק את תפקידה של פינלנד במלחמת העולם השנייה ובשואה וזה של רוני שטאובר הבודק את המשא ומתן בין גרמניה המערבית לישראל אחרי החתימה על הסכם השילומים בראשית שנות החמישים.
הכרך הזה כולל גם שני מאמרי ביקורת: מאמרה של יפעת וייס על ספרו החשוב של משה צימרמן הממלא חֶסֶר הנוגע ליהדות גרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ומאמר של נתן שניידר על ספרו המרתק של דב שידורסקי המתעד את המאמצים שעשו ישראל ויהדות התפוצות אחרי המלחמה להשיב ספריות וספרים יהודיים "חסרי יורשים" מאירופה החרבה.
אדם בכל דרכיו
אברהם שביט
סיפורו המרתק של אברהם הבוגר, שהיה ילד בן חמש בפרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא תיעוד מצמרר ומעשיר של סיפור חניכה רב ממדים. שביט מגולל כאן בפרוטרוט את קורותיו של ילד ונער יהודי, החל מביתו בעיירה קטנה בפולין וכלה בהתגייסותו לצה"ל. זהו סיפורו של ילד תמים שניצל בזכות השתעבדותו לאיכר פולני ונפדה לאחר המלחמה והחל את מסע נדודיו על פני כמה ארצות עד שעלה ארצה ובנה כאן חיים מלאים ומאושרים.
להציל את הילדים: בוכנוולד – סיפור של אבדן והצלה
ג'ק ורבר עם ויליאם ב' הלמרייך
סיפור הצלתם של הילדים בבוכנוולד הוא לבו של הספר הזה, אבל גוף הסיפור עצמו מקיף הרבה יותר. ורבר, יליד רדום, מצייר בתחילת הספר תמונה נוסטלגית, חמה, אנושית ותוססת של חיי הקהילה היהודית ברדום לפני המלחמה, תמונה שנקטעה באכזריות עם פרוץ המלחמה ומאסרו של ורבר וכליאתו בבוכנוולד. החיים היומיומיים בתופת שנקרא בוכנוולד, מחנה שנועד מלכתחילה לאסירים פוליטיים לא-יהודים, מתוארים על כל פרטיהם הנוראים ביותר כמו גם רגעי החסד המעטים, החברות, האחווה וההקרבה. וגולת הכותרת – הפעילות המחתרת הבין-לאומית במחנה ומעשה הצלת הילדים שעמם נמנו בין השאר הסופר אלי ויזל והרב ישראל מאיר לאו. ורבר, שאיבד בשואה את אשתו רחל ואת ילדתו אמה, שרד. הוא נישא למילי ויחדיו נסעו לאמריקה לבנות להם שם חיים חדשים. ג'ק ורבר עשה חיל באמריקה וזכה לראות בנים, שילשים וריבעים.
ובלבי חומה
איטה בן-חיים קלר
בת שלוש הייתה איטה כשהשאירה אותה אמה במרתף ואמרה לה לא לבכות, להיות גיבורה. האם חיבקה אותה בחזקה והלכה אל מותה. כעבור שלושה ימים של בדידות ורעב חילץ אותה טדאוש מן המרתף והיה לה לאב. איטה הייתה לאירנה קובילקו, פאני דודתה הייתה לאמה וגם אח נולד לה. איטה לא זכרה עוד את חייה הקודמים, ורק החרדה שיעזבו אותה נשארה בלבה.
כשתמה המלחמה עזבו פאני והילדים את טדאוש ועלו לארץ-ישראל. איטה נשלחה לבית ילדים ואז נודע לה לראשונה שפאני אינה אמה, אבל הגיונה, הגיון של ילדה בת שמונה, לא תפס זאת. על שנות האימה לא דיברה ואת הילדה הקטנה והמפוחדת כלאה מאחורי חומות בצורות בלבה. רק כשהייתה כבת חמישים החלה אותה חומה להיסדק ואיטה יצאה לחפש את עברה.
