ספרים חדשים ביד ושם
- שנות ההשמדה, 1939-1945: גרמניה הנאצית והיהודים
- כמה יפה להיות יהודי: עיצוב זהות לילדים יהודים בגרמניה בשנים 1933-1938
- יד ושם – קובץ מחקרים, כרך ל”ז (1)
- נכתב בציפורן האצבע: רשימות מן המסתור
- ארץ-ישראל באה אליהם: בתי הילדים של תנועות הנוער החלוציות בבווריה
- חסד של אמת: עדות מגטאות המוות של טרַנסניסטְרִיה
שנות ההשמדה, 1939-1945: גרמניה הנאצית והיהודים
שאול פרידלנדר
תרגום מאנגלית: יוסי מילוא
בשיתוף עם עובד
תרגום מאנגלית: יוסי מילוא בשיתוף עם עובד פרופ’ שאול פרידלנדר, מגדולי ההיסטוריונים בדורנו, מתאר את השתלשלות מנגנון הרצח וההשמדה, חודש אחר חודש, מדינה אחר מדינה. קבלתה ואימוצה של מדיניות ההשמדה הייתה כרוכה בשיתוף הפעולה של כוחות מקומיים, בסיוען של ההנהגות הפוליטיות באזורים הכבושים ובאדישותם של האזרחים העומדים מן הצד. המחבר בוחן את התנהגותם של הקרבנות וחושף את המורכבות, הממדים האדירים וההקשרים הגלויים והנסתרים של הפרשה. הספר מתבסס על מצבור רחב מאוד של עדויות היסטוריות, מכתבים ויומנים אותנטיים של הנרצחים. על הספר הזה קיבל פרופ' פרידלנדר את פרס פוליצר היוקרתי לספרות עיון (2008).
כמה יפה להיות יהודי: עיצוב זהות לילדים יהודים בגרמניה בשנים 1933-1938
חנה לבנת
נידוים של הילדים ובני הנוער היהודים מבתי הספר ומחיי החברה בגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון החיש את הצורך להנחיל להם תפיסות עולם חדשות שבהן ימצאו תקווה ונוחם. על אילו עקרונות תמכו הזרמים השונים את השקפות העולם החדשות שביקשו לעצב? מי היו בעבורם הדמויות הראויות להזדהות ולחיקוי? מה מייחד את דמויות ה”אחֵר" בטקסטים שהתפרסמו? בספרה דנה ד”ר חנה לבנת בסוגיות האלה ובאחרות באמצעות ניתוח טקסטים לילדים ולנוער שהוציאו לאור ארבעת הזרמים המרכזיים ביהדות גרמניה בשנים 1933-1938.
יד ושם – קובץ מחקרים, כרך ל”ז (1)
עורך: דוד זילברקלנג
הכרך עוסק במגוון נושאים שנקודת המפגש שלהם היא זיכרון השואה. מבחינה גאוגרפית דנים המאמרים בפולין, בישראל, ברומניה, באוקראינה ובהונגריה, ומבחינת תוכנם הם עוסקים ברבנים חרדיים, בפעילי בית”ר ובילדים. בין המאמרים: עדויות של ילדי בית הילדים באוטבוצק שנמסרו עם תום המלחמה; יחסה של האוכלוסייה הלא-יהודית ליהודים בבסרביה ובטרנסניסטריה; גילויים חדשים על פולמוס בריחת הרבנים מבודפשט תש”ד; הקשר בין המשוררת והסופרת לאה גולדברג ובין הפרופ’ קאהלה.
נכתב בציפורן האצבע: רשימות מן המסתור
ישראל (איגנאץ) צ’שנובסקי
תרגום מפולנית: אלכסנדר נצר
בעדות נדירה ורגישה מתאר ישראל (איגנאץ) צ’שנובסקי את מסע ההישרדות שלו ושל משפחתו באזורים הכפריים של מחוז רדומסקו בפולין בזמן הכיבוש הנאצי. זהו תיאור מסע של נדודים וטלטלה ממסתור למסתור בקור וברעב, בצל תחושת המלכוד וערעור האמונה. כשהסכנה מרחפת מעל ראשו הוסיף צ’שנובסקי לייחל לחופש ולכתוב בכל מאודו – כדי לשמור על שפיותו, על אנושיותו, כדי להתנתק מן המציאות הבלתי אפשרית שנקלע אליה וכדי לתעד את קורות עמו.
ארץ-ישראל באה אליהם: בתי הילדים של תנועות הנוער החלוציות בבווריה
ניבה (שפר) אשכנזי
כ-5,000 ילדים, רובם מפולין ומהונגריה, הובאו אל בתי הילדים לאחר מסעות בריחה חוצי גבולות. המדריכים שקיבצו וליוו אותם היו צעירים בוגרי תנועות הנוער ושרידי המחנות והגטאות. המחברת מתחקה בספרה, בעזרת מחקרים, מסמכים ארכיוניים וראיונות אישיים, אחר הדרך שעשו המדריכים וחניכיהם מרגע השחרור עד לעלייה לארץ-ישראל: מי היו הצעירים שאספו את הילדים ושיכנו אותם ב"קיבוצי הילדים" ומדוע לקחו אותם לבווריה? מה היו המניעים להקמת בתי הילדים? עם אילו קשיים התמודדו המדריכים ניצולי השואה מצד אחד והשליחים מארץ-ישראל מצד אחר?
חסד של אמת: עדות מגטאות המוות של טרַנסניסטְרִיה
הרמן שולמן
הרמן שולמן משחזר את מסלול הייסורים והמוות של מגורשי טרנסניסטריה, את השיירות האינסופיות בדרכים שלצדן נערמו גוויותיהם של הטבוחים ושל המגורשים שלא עמדו בתלאות, את המפגש עם שלדי האדם לבושי הסחבות שהושארו לגסוס ברעב, בקור ובמגפות, את הגטאות המאולתרים ומחנות הכפייה, את חוסר האונים לנוכח אבדן בני המשפחה ונוכחותו המתמדת של המוות ואת האימה מפני אכזריותם השרירותית של נציגי השלטון ועוזריהם.
