מה חדש בבית הספר המרכזי להוראת השואה?
לחזרה

• מגמת אירופה
• כנס ארצי ראשון למורים, בנושא: "הוראת השואה במפנה הדורות" יד-ושם, כ"ח-ל' בסיון תשס"ה, 5-7 ביולי 2005
• תכניות לימוד חדשות

מגמת אירופה

בראשית חודש מרץ 2005 החלה לפעול במסגרת בית הספר מגמה חדשה, מגמת אירופה.
תכליתה של המגמה היא לפעול להרחבת הוראת השואה באירופה, בראש ובראשונה במסגרות החינוך הפורמאליות. העניין ההולך וגובר בנושא, הדרישה לתכניות לימוד ולהדרכה פדגוגית, ונכונותן של מדינות רבות להחיל באופן פורמאלי את הוראת השואה בתחומן, הופכים את הקמת מערך ההוראה וההכוונה עבור אותן מדינות להכרחי.

עיקר פעילותה של המגמה החדשה ממומן בתרומתה הנדיבה של הנציבות הבינלאומית לתביעות ביטוח על תקופת השואה (The International Commission on Holocaust Era Insurance Claims - ICHEIC) והיא מתכוונת לתמוך בפעילות למשך 10 השנים הקרובות.

פעילותה של מגמת אירופה תתמקד בשני תחומים עיקריים:
1. הכשרת מורים ממדינות שונות בנושא הוראת השואה
2. הכנת חומרי למידה עבור מורים ותלמידים במדינות אירופה.

הכשרת מורים:

אחת ממטרותיו של ביה"ס היא להכשיר מורים בארץ ובחו"ל להורות באופן שיטתי, מותאם מבחינה גילאית וקוהרנטי מבחינה תכנית, את נושא השואה. אי לכך, ההשתלמויות הנערכות על ידי ביה"ס ובמסגרתו נועדו לא רק ללמד נושאים ספציפיים מן הבחינה ההיסטורית, אלא לחשוף את המורים בפני שיטות פדגוגיות ומערכי הוראה מתחומי ידע מגוונים.

בכל הנוגע להכשרת מורים מחו"ל (במקרה זה מאירופה) מכוונת פעילות המגמה להקניית גישות חינוכיות שנוסו בהצלחה רבה בפעילויות של הצוות המקצועי של ביה"ס בארץ ובעולם. חלק מן הגישות האמורות נועדו לתת בידי המורים, הבאים מדיסצפלינות הוראה שונות, כלים להוראת הנושא לתלמידים בטווח רחב של גילאים, ולאפשר להם התמודדות עם סוגיות המעוררות תהיות ושאלות בלתי שגרתיות. על מנת ליצור תהליך למידה אפקטיבי של המורים נקבעה מתכונת מסוימת למסלולי ההכשרה. זו אינה מתבצעת באמצעות מפגש חד פעמי, אלא היא מתפרשת על פני תהליך הכולל מפגש מקדים עם המורים בארצם, סמינר בן שבועיים ביד ושם וסמינר המשך המתקיים גם הוא בארץ המוצא.

ראוי לציין כי חלק מן ההשתלמויות הנערכות במסגרת המגמה נועדו גם לעובדי אתרי הנצחה, מוזיאונים ומכוני מחקר שפעילותם השוטפת כרוכה גם בעשייה חינוכית.

תכניות לימוד:

לבד מהכשרה מקצועית, עוסקת המגמה גם בפיתוח חומרי למידה עבור המורים והתלמידים בחו"ל. חלק מן התכניות נושאות מאפיינים כלליים ואוניברסאליים יותר, והן מתאימות לכמה וכמה מדינות. מרבית התכניות, לעומת זאת, מופקות מתוך הכרה והיענות לנושאים ולצרכים המיוחדים של הנושא במדינה ספציפית. אף כי השואה היא אירוע בעל משמעות כלל עולמית, הטיפול בה, בעיקר במערכת החינוכית, הוא פונקציה של אופן ההתמודדות של המדינה הספציפית עם הנושא.

בכלל מערך הפיתוח של המגמה מופקים חומרי למידה במספר מתכונות ובאמצעים שונים. חלק מחומרי הלמידה הם מערכי שיעור הממוקדים בנושא אחד, מסוים. חלק הן תכניות לימוד רחבות יותר, הכוללות מספר מערכים סביב נושא מוגדר. בנוסף, מופקות תכניות הכוללות מערכים שלמים ומובנים יותר המשלבים הוראה של השואה תוך התמקדות בכמה וכמה נושאים.

תכניות הלימוד מופקות במספר אמצעים. למרות הקדמה הטכנולוגית והשימוש המתרחב באינטרנט יש עדיין דרישה לתכניות לימוד קונבנציונליות, כמו חוברות ומדריכים למורה ולתלמיד. במקביל מופיעים מערכי שיעור, כמו גם תכניות לימוד שלמות, באתר האינטרנט של יד ושם. בשנה הנוכחית נתחיל בהעלאת השתלמויות למורים מחו"ל על הרשת, וניצור לראשונה את מתכונת הלמידה מרחוק עבור מורים לא ישראלים (במתכונת דומה לזו של השתלמויות מרחוק למורים בארץ).

חומרי הלמידה למיניהם מופקים עבור המורים מחו"ל בשפתם המקומית.

פעילויות במסגרת המגמה:

מאז הקמתה של המגמה נערכו במסגרתה מספר השתלמויות.

בחודש מרץ התקיים ביד ושם סמינר למנהלי אתרי הנצחה וראשי רשויות מקומיות (שבתחומן אתרי הנצחה) מהונגריה. זהו סמינר ראשון מסוגו ומתאפיין בהתמקדות בקשר שבין עיצוב של אתרי הנצחה וזיכרון והיותם חלק מתהליך ההוראה והלמידה של הנושא, ברמה המקומית והארצית.

במקביל לסמינר ההונגרי התקיים סמינר למורים מרוסיה המגיעים לראשונה ליד ושם ומתוודעים לשיטות ההוראה החדשניות.

בחודש אפריל יתקיימו שני סמינרים של יד ושם בחו"ל:

סמינר למורים בהונגריה, וסמינר למורים ואנשי משטרה באוסטריה, באתר מחנה הריכוז מאוטהאוזן. את שני הסמינרים ידריכו בין השאר אנשי הצוות המקצועי של ביה"ס.

בחודשים הקרובים ובמהלך שנת 2005 יתקיימו סמינרים למורים מהארצות הבאות: בלגיה, אנגליה, ליטא, רומניה, גרמניה, צ'כיה, קרואטיה, איטליה, אוסטריה, פולין, שבדיה, סלובקיה, אוקראינה ויוון. 

כנס ארצי ראשון למורים, בנושא: "הוראת השואה במפנה הדורות" יד-ושם, כ"ח-ל' בסיון תשס"ה, 5-7 ביולי 2005

ביה"ס המרכזי להוראת השואה ביד ושם מארגן כנס ארצי ראשון למורים בחינוך העל-יסודי, שיעסוק בממדים השונים של הוראת השואה במפנה הדורות.

כיום, שישים שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, אנו מצויים על פרשת דרכים היסטורית. דור הניצולים הולך ומתמעט, והוא מעביר בהדרגה את מקל השליחות של הנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים, לידיהם של המורים ואנשי החינוך. על רקע זה, מצאנו לנכון לכנס את אנשי החינוך העוסקים בהוראת השואה במפנה הדורות, כדי לדון באתגרים הניצבים בפנינו כמחנכים בתחום הנחלת זיכרון השואה ובדרכים להוראתה.

בימים אלו אנו משלימים ביד ושם תהליך ארוך ומשמעותי של עיצוב מחודש של האתר. חנוכת המוזיאון החדש לתולדות השואה והעלאת מאגר שמות הנספים לאינטרנט גם הם גורם מזמן משמעותי לדיון חינוכי-מקצועי בשאלת אופיו של עיצוב זיכרון השואה בשנים הבאות.

 הכנס יכלול מושבי מליאה, קבוצות דיון, סיור במוזיאון החדש ביד ושם, וכן תערוכה וסדנאות שבהן יציגו אנשי חינוך פרויקטים חינוכיים ותכניות למידה שהופעלו בהצלחה ושיש בהם עניין למורים אחרים.

 מושבי המליאה יעסקו בנושאים הבאות:

-  המסעות לפולין כנקודת מפנה בהוראת השואה.
-  מוקדי חוויה והזדהות בהנחלת זיכרון השואה בדור הבא.
- התמורה בעיסוק בנושא השואה בשנים האחרונות בתחומי דעת שונים: בקולנוע, בתאטרון, בספרות, בתקשורת ובתאולוגיה.

בכנס צפויים להשתתף כמה מאות משתתפים, וביניהם מנהלים, מפקחים, מחנכים, מרכזי מקצוע, רכזי חינוך חברתי, אנשי חינוך בחינוך הלא-פורמלי, מדריכי פולין, מורים מתחומי דעת שונים כמו היסטוריה, פילוסופיה, אמנות, מוזיקה, תקשורת, ספרות, קולנוע, פילוסופיה, מחשבת ישראל וכן ניצולי שואה.

תכניות לימוד חדשות

ספר חדש : לוחמים יהודים בצבאות בנות הברית

בחודש מאי 2005 יציין העולם כולו 60 שנה לכניעתה של גרמניה הנאצית.  מטבעם של ציוני דרך עגולים בהיסטוריה שהם מזמנים טקסים וחגיגות, וכך ותיקי המלחמה בכל הארצות שלחמו במהלכה יהוו מוקד של הזדהות והערכה, שהרי ללא לחימתם של חיילי הצבאות השונים לא היה מגיע יום הניצחון הנכסף.
בית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם, בשיתוף עם משרד החינוך, הוציאו לאור יחידת לימוד העוסקת בחיילים היהודיים ששרתו במסגרות שונות בצבאות בנות הברית העיקריות במלחמת העולם השנייה:  ברית המועצות, בריטניה וארצות הברית.
בכל הצבאות שנלחמו בנאצים, ובראשם הצבא האדום של ברית המועצות והצבא האמריקאי, השתתפו חיילים יהודים בכל הזרועות. היחידה כוללת מידע על התפלגותם בתפקידים ובדרגות, וסיפורים אישיים של לוחמים יהודיים בצבאות המדינות השונות.
כמו-כן יש ביחידה התייחסות למקומם של החיילים היהודים בחלק מצבאות המדינות שנכבשו ע"י הגרמנים.
מספר סוגיות עומדות במוקד העיון והלימוד של מכלול המידע והסיפורים המובאים. לסוגיות אלה חשיבות, שכן הן מציגות ללומד את ההיבטים המורכבים של סיפור החיילים היהודיים, היבטים שמשמעותם וחשיבותם מתקיימים גם עם חלוף הזמן.
השאלה המרכזית שראוי להציג  נוגעת למשמעות הלחימה היהודית בכל הצבאות במהלך מלחמת העולם השנייה:
האם לחימת היהודים במלחמת העולם השנייה נבעה מסולידריות יהודית?  מסולידריות עם ארצותיהם הנתונות במלחמה?  או אולי הייתה  משמעות לחימתם שילוב של  סולידריות יהודית ורגשי הזדהות עם ארצותיהם?
מתוך השאלה הרחבה הזאת נובעות שאלות נוספות, המתייחסות לפרטים ולסיפורים אישיים:
האם יש חשיבות להיותם של הלוחמים יהודים, או שמא היו חיילים ככל האחרים שלחמו עמם?
האם לחימתם נועדה במוצהר למיגור הנאציזם בשל האידיאולוגיה האנטישמית שלו?
האם השתתפותם של חיילים יהודים בצבאות הלוחמים הייתה גם ביטוי להתנגדות יהודית למדיניות האנטי יהודית של הנאצים, ובמיוחד בשלב הפתרון הסופי?

כל פרקי היחידה מלווים בשאלות ובהצעות לפעילויות לימודיות ולדיונים בכיתות, המותאמות לגילאים שונים בכיתות חטיבת הביניים ובבית הספר התיכון.  השאלות הן עיוניות בניסוחן, ומותאמות בדרך כלל לתלמידי החטיבה העליונה.  הן מובאות במקומות שונים בתוך הפרקים ומציעות התייחסות לנקודות או לסוגיות רלבנטיות להיבט היהודי של הלחימה.  ההצעות להפעלות הן בעלות דגש חווייתי יותר, ומכוונות בדרך כלל לתלמידי חטיבת הביניים.  עם זאת ברור שחשוב להתאים את המטלות לכל כיתה לפי שיקול הדעת של המורה. מאחר שמדובר גם בציון 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה ניתן להיעזר בשאלות ובהצעות להפעלות חווייתיות גם לצורך טקסים והנצחה.

הפעילויות והשאלות ככלל נועדו גם לאפשר התייחסות לשאלות המוקד המוצגות לעיל.  עם זאת נציין שמטבע הדברים אין תשובה אחת חד משמעית ופסוקה אף לא לאחת מן השאלות.  הסיבה העיקרית לכך היא שמדובר בבני אדם רבים, שכל ניסיון להכלילם תחת מטריה אחת של קביעות חד משמעיות אינו אפשרי.  אפשר גם שבמהלך לחימתם השתנתה מודעותם ביחס  למדיניות האנטי יהודית של הנאצים ולתוצאותיה, והשינוי בא לידי ביטוי בעדויותיהם ובזיכרונותיהם.

"בין העולמות"
שתי תכניות מולטימדיה, האחת עוסקת בלודז' והשנייה בטרזין. בכל תכנית ישנן הפעלות ייחודיות המשלבות קטעי מקורות ,תצלומים ויצירות מהתקופה וכן עדויות וידאו.

התכנית מאפשרת להתחקות אחר הדילמות הקיומיות של היהודים בלודז' ובטרזין.

• לודז'
  "לשבת שוב באולם תאטרון, הרחק מן האווירה הקודרת של בית האסורים, לפטפט שוב בהפסקה באולם הכניסה לבית התרבות, לפלרטט, להציג שמלה חדשה ותסרוקת נאה, הרי זה צורך אנושי, שלא ניתן לדכאו. זו הייתה דרכם של האנשים, אשר חיו במרכז תרבותי ממדרגה ראשונה". תכנית המולטימדיה מבקשת לחשוף בפני הלומד את הקשיים והשאלות מול עולם מתמוטט אתם התמודדו יהודי גטו לודז' בהקשר של חיי התרבות בתקופת השואה. כיצד ראו היהודים בגטו את העיסוק בתרבות בימים של מוות וחידלון? מה היה אופייה של הפעילות התרבותית? עד כמה נפגעו חיי הדת?
  תכנית המולטימדיה הופקה בזכות תרומתה הנדיבה של משפחת דן, קנדה.
• טרזין
  אין אנו יודעים מהי תמונת החיים האמתית בגטו. האם אנו יכולים להבין היום את חיי היום-יום בגטו טרזיינשטט שהיו למעשה חיי אשליה על פתחו של המוות? תקליטור זה מנסה לחלץ ולצייר את תמונת החיים של יהודי הגטו. התכנית מזמינה את הלומד להצטרף למסע בעקבות עולמם של היהודים בגטו טרזיינשטט. מסע זה מתמקד בקבוצות האוכלוסייה השונות שחיו בגטו- מבוגרים, ילדים, הורים ואחרים והיחסים ביניהם. מסע קשה זה מנסה להתחקות על רגשותיהם של אנשים אלו בימים של אבדן, של כאב ושל ניתוק זה מזה. מסע זה מאתגר אותנו לבחון את האדם בשואה, את ההתמודדות שלו עם המצוקות הקשות ואת השברים העמוקים שלא היה אפשר לאחות.
  תכנית המולטימדיה הופקה בזכות תרומתה הנדיבה של משפחת דן, קנדה.
• מבעד לעינינו
  בית הספר המרכזי להוראת השואה הוציא לאור מחדש את ספרו של יצחק ב. טיטלבוים, שמביא את סיפור השואה דרך נקודת מבטם של ילדים. לספר התווספו הקדמה למורה; תצלומים נוספים מארכיון יד ושם; נספח עם ביוגרפיות של הילדים שדבריהם מופיעים בספר ורשימה ביבליוגרפית. הוצאת הספר התאפשרה הודות לתמיכתה הנדיבה של משפחת קושיצקי, טורנטו, קנדה, 2003.

את התוכניות לימוד ניתן לרכוש באמיל : education.sales@yadvashem.org.il או בטלפון 02-6443654

לחזרה

▲ראש העמוד