|
מגמת אירופה
בסוף חודש
פברואר, בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם אירח את פורום
ICHEIC, בהשתתפות 17 נציגים ממדינות
שונות העוסקים בחינוך ללימודי שואה באירופה. הפורום השנתי מאפשר למשתתפי הפורום
ולצוות בית הספר לדון במצב לימודי השואה באירופה וללמוד על הפעילויות החינוכיות
החדשות שפותחו ביד ושם. המשתתפים הציגו את החידושים האחרונים בתחום לימודי
השואה באירופה ופרוייקטים שיצרו בוגרי הסמינרים ביד ושם, בהם הם כבר נעשה שימוש
בכיתות הלימוד שלהם.
המשתתפים הגיעו מכל רחבי אירופה, כולל משרד החינוך ההונגרי, המכון הדני ליחסים
בינלאומיים, כח המשימה היווני הבינלאומי, משרד החינוך הקרואטי, המוסד הלאומי
למחקר פדגוגי בצרפת והוועד השוודי נגד אנטישמיות. בית הספר שמח לארח את ד"ר אנט
קורן ממרכז כהן ללימודי יהדות מודרנית באוניברסיטת ברנדייס, שהציגה ניתוח של
תוצאות ההערכה עבור הסמינרים שהתקיימו ביד ושם בשנים 2005-2006.
במהלך הפורום, המשתתפים נחשפו לסדנאות בקשת רחבה של נושאים, כולל "שואה
וג'נוסייד" ו"אנטישמיות", כמו גם לעדויות של ניצולים, סיורים במרכז הצפיה של יד
ושם וביתן התערוכות. כל נציג הציג דוגמאות ליוזמות חינוכיות בינלאומיות, כשמנהל
מוזיאון טרזין, ד"ר יאן מונק ורכז לימודי השואה ב-
Imperial War Museum בלונדון, פאול סלומונס הציג עדכון
של העבודה החשובה של המכון שלהם.
"המפגש עם
עמיתים ממדינות אחרות והשיתוף ברעיונות ובידע הוא חיוני עבור
המשתתפים", העיר איבון שושמן ממשרד החינוך ההונגרי, "זה היה מרתק
לראות מחנכים, חוקרים ונציגי ממשלה מכל אירופה מתכנסים יחד סביב שולחן,
לומדים על גישות חדשות ותורמים לקידום לימודי השואה".
"למדתי הרבה מהמפגש", אמר אוטו רוהל, מהמכון הדני ליחסים בינלאומיים.
"כחבר בכח המשימה הבינלאומי (ITF),
אחד החלקים החשובים בפורום היו ההצגות של הפעילויות החינוכיות של כל מדינה על
ידי נציגיה, שיטה הדומה לזו שמשתמשים בה בפגישות של ה-
ITF". "הפורום גרם לי להבין כמה חשובה
העבודה ביחד", סיכם בנואה פאלייז מהמכון הלאומי למחקר פדגוגי בצרפת (INRP).
"אנחנו יכולים להשיג את המטרה הזו ביצירת רשת אירופאית, שמאפשרת לנו לחלוק
חוויות ושיטות להכשרת מורים".
לב פעילותה של מגמת אירופה הוא קיום סמינרים ביד ושם ובמדינות השונות.
הסמינרים נערכים במסגרת
ובמימון תכנית ICHEIC
(International Committee for Holocaust Era Insurance Claims).
בחודש ינואר התקיימו שלושה סמינרים
במסגרת המגמה.
במסגרת הדסק האיטלקי נערך הסמינר השלישי למורים מאיטליה ביד ושם
בתאריכים 2.1-11.1.2007.
שתי קבוצות של מורים משני חבלי ארץ שונים (Lombardia
ו-Emilia
Romagna) התאחדו ביד ושם
לסמינר אחד בן שבוע וחצי. כמו בסמינרים אחרים, כללה התכנית הרצאות של חוקרים
כמו פרופ' באואר ופרופ' מכמן, סדנאות חינוכיות וסיורים באתר. בנוסף ערכנו מפגש
בין-דורי, כדוגמת המפגש שנערך לראשונה בסמינר היווני שהתקיים ביולי 2006.
משתתפי הסמינר נפגשו עם שלושה דורות: ניצולי שואה, דור שני ודור שלישי במטרה
להעצים את הממד האנושי של הסמינר וכן לתת למשתתפים הזדמנות להכיר מעט מהשלכותיה
של השואה גם על הדורות הבאים. המשתתפים העידו כי חוו חוויה מעשירה מאוד.
כוונתנו לגבי סמינר זה כמו גם לגבי האחרים היא להפוך אותו לתחילתו של תהליך ולא
להותירו כאירוע חד פעמי.
אחד הצרכים בולטים ביותר שביטאו המורים בסמינר היה התייחסותנו לשואה בהקשר של
מקרי ג'נוסייד אחרים. הצורך לקבל כלים אקדמיים ופדגוגיים לעסוק בנושא עלה גם
בסמינרים אחרים. בעקבות זאת, סמינר ההמשך לקבוצה זו המתוכנן לאביב הקרוב ומטרתו
להעמיק בנושא אחד, קיבל את הכותרת: "מה בין האספקטים הייחודיים לאוניברסאליים
של השואה" ובמהלכו נציג דרכים שונות להתייחס לנושא.
במקביל לסמינר האיטלקי נערך גם
סמינר של מורים מקרואטיה (3.1-12.1). בו השתתפו עשרים וחמישה מורים,
בעיקר מורי חט"ב ותיכון.
במהלך הסמינר עלו מדי פעם שאלות לגבי המקום האישי ממנו הם באו: מקומה של
קרואטיה בשואה, סיפורו של מחנה ההשמדה ביאסנובץ, סיפורה של מלחמת האזרחים בשנות
התשעים, וחוסר החלמתם והעיבוד של הטראומה האישית שלהם.
אחת היחידות שהיו חזקות ביותר הייתה המפגש עם הניצולים: פאנל ניצולים מקרואטיה
שכלל את רות גת, לילי גומבוש ויהודה שטרק (השניים האחרונים מתנדבים ביד ושם).
בין המורים לניצולים נוצר קשר חזק, ורצון לשמור עליו ולשלב את עדותם בפעילותם
חזרה בבית, בקרואטיה.
שתי יחידות נוספות שנגעו במשתתפים במיוחד היו הרצאתו של ד"ר אפריים זורוף על
רדיפת פושעי מלחמה והרצאתו הפסיכולוגית של ד"ר נתן קלרמן על הניצולים ועיבוד
טראומות.
הסיור בבית הכנסת בערב שבת עורר רושם עז ביותר. המורים השתתפו בעריכת טקס קבלת
שבת, והתרשמו עמוקות.
לטענתם לא היה מספיק זמן לאתר ולהרצאות והסדנאות השונות - אך זוהי בעיה
מוכרת...
סמינר נוסף, בעל גוון אחר נערך
בין ה- 15.1.2007-
17.1.2007. מדובר בסמינר לעיצוב הזיכרון לאחד-עשר עיתונאים ואנשי תקשורת
רומניים שהובאו לכאן על ידי משרד החוץ הישראלי.
העיתונאים היו צעירים ברובם וגילו עניין רב בסמינר שנוהל, ברובו, בשפה הרומנית.
המשובים מעידים על שביעות רצון מצד המשתתפים שהתרשמו במיוחד מהרצאותיהם של
פרופסור רפי ואגו, ד"ר אפרים זורוף, ד"ר אלכס אברהם, ליאון וולוביץ, מינה ינקו
ושולמית אימבר. העיתונאים העריכו מאוד את היחס שקיבלו כאן, והתרשמו מאוד
מהמוזיאון ומהיכל השמות. היו ביניהם כאלה שהתקשו להסכים לקביעתו של פרופסור
בכרך, לפיה "הנצרות הגישה את שנאת ישראל ואת האנטישמיות לנאצים על מגש של
כסף".
ניתן היה להרגיש מדבריהם, כי דעתם בדבר חשיבות הנחלת זיכרון השואה התחזקה
בעקבות הסמינר.
בחודש פברואר, בין התאריכים 17-25,
נערך בפעם השלישית סמינר למורים בריטים מטעם ה-Imperial
War Museum. זהו סמינר
מיוחד היות והוא מורכב מארבעה שלבים, כאשר יד ושם מהווה את החלק השלישי בתכנית.
ליבת התכנית היא הפרוייקטים אותם אמורים להכין המורים במהלך השנה. השאיפה היא
שהסמינר ביד ושם יעניק למורים כלים נוספים בעבודה על הפרויקטים, שהם למעשה
רעיונות ומערכים כיצד ללמד שואה. במהלך הסמינר מציג כל מורה את השלב בו
הפרוייקט שלו נמצא. באופן כללי ניתן לומר שתגובות המורים לסמינר היו חיוביות
ביותר ולרובם הוא היווה חוויה עמוקה ומעשירה.
▲ראש העמוד
|
גירסה להדפסה