ספרים חדשים בהוצאת יד ושם

לחזרה

1. פנקס הקהילות – גרמניה
2. הדרך למשפטי נירנברג
3. בין זיכרון לתקווה
4. השיבה לארפורט
5. ילדי הקורפוס השני
6. משל עצמי

פנקס הקהילות – גרמניה (כרך רביעי): צפון-מערב גרמניה

2 כרכים
עורכים: דניאל פרנקל ותמר אברהם
הפנקס מתעד את קורותיהן של 203 קהילות יהודיות במרחב הגיאוגרפי של צפון-מערב גרמניה מתחילת ההתיישבות היהודית באזור במחצית השנייה של המאה ה-13 עד לאחר מלחמת העולם השנייה. הערכים המפורטים מתייחסים גם למרכזים יהודיים ידועים, כגון המבורג-אלטונה, ברמן והנובר, וגם לעשרות קהילות קטנות ועלומות שטרם נכתב עליהן דבר בעברית. דגש מיוחד ניתן בתיאור לאופן שבו התמודדו הקהילות היהודיות עם אירועי שנות השלטון הנאצי, החל בפעולות החרם הכלכלי וחוקי האפליה של שנות השלושים, דרך חוקי נירנברג ופרעות "ליל הבדולח", וכלה בגירושים בתקופת המלחמה. הפנקס מכיל תצלומים ומפות.

הדרך למשפטי נירנברג – גיבוש מדיניות הענישה כלפי פושעי המלחמה

מאת: אריה י' כוכבי בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון
בין נובמבר 1945 לאוקטובר 1946 נשפטו בבית הדין הבין-לאומי בנירנברג 22 מראשי המשטר הנאצי באשמת ביצוע פשעי מלחמה. יותר ממחציתם נידונו למוות. בספרו קובע אריה כוכבי, כי למרות הזעזוע ממעשי הזוועה של הנאצים, מדיניות הענישה של בעלות הברית הושפעה בעיקרו של דבר מן האינטרסים הפוליטיים והגאו-פוליטיים השונים והמנוגדים של כל אחת מן המעצמות. בעקבות מחקר מקיף בארכיונים בארצות-הברית ובבריטניה, המחבר מראה כי סוגיית הענשתם של פושעי המלחמה נידונה בהרחבה בין בעלות הברית כבר משלביה הראשונים של המלחמה. הוא משחזר את עמדותיהן של המעצמות ואת האילוצים והשיקולים שמנעו מהן לאמץ מדיניות ענישה משותפת בזמן המלחמה. כוכבי דן, בין השאר, בתמיכתם של צ'רצ'יל ורוזוולט בהוצאה להורג ללא משפט של מנהיגי מדינות הציר ומראה כי אמנת נירנברג – על המחלוקות שליוו את גיבושה ועל החידושים המשפטיים שנכללו בה - עמדה בסופו של דבר בסתירה לכוונותיהם המקוריות שלל מנהיגי בריטניה וארצות-הברית. כוכבי מעמיד את הדיון בהענשת פושעי המלחמה בהקשר של המחקר העכשווי של מלחמת העולם השנייה ומאיר סוגיות שנויות במחלוקת בתולדות המלחמה. בין השאר הוא דן ביחסים הסבוכים בין מעצמות המערב לבין עצמן ובינן לבין ברית-המועצות; בלחציהן של הממשלות הגולות לנקוט צעדי נקם ובעמדותיהן של הממשלות הניטרליות לנוכח דרישות הצדדים הלוחמים. מקום מיוחד מוקדש לזווית היהודית. המחבר בוחן את עמדתם של אישי ממשל אמריקנים ובריטים כלפי השמדת יהדות אירופה ומסביר מדוע סירבו לראות בפשעים נגד האזרחים היהודים של מדינות הציר פשעי מלחמה.

בין זיכרון לתקווה – ניצולי השואה בגרמניה הכבושה

מאת: זאב מנקוביץ
זאב מנקוביץ פורש כאן לראשונה את סיפורם המרתק של 250,000 ניצולי שואה שהתקבצו באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה בין 1945 ל-1948. אנשי שארית הפליטה ראו את עצמם בתור גשר חי בין השמדה לתחייה, שרידים אחרונים של עולם שחרב ושותפים להשבתו לחיים. הספר מביא את פרשת השיקום המופלאה של אנשי שארית הפליטה מנקודת מבטם שלהם, וכך נחשפים לפני הקורא המורכבות הטרגית של חייהם והישגיהם הפוליטיים והחברתיים. אנשי שארית הפליטה לא נכנעו לייסורים והצליחו לשמר את אנושיותם, ואף-על-פי שאיבדו את יקיריהם ואת רכושם הם המשיכו בחייהם – נישאו, הקימו משפחות ופעלו למען עתיד טוב יותר ועיניהם נשואות לארץ הנכספת.

השיבה לארפורט – סיפור על ילדות שהתנפצה: 1935-1945

מאת: אולגה טרקלי
אולגה טרקלי כתבה ברגישות רבה את זיכרונותיה של מריאן שפיר-דונטי חברתה. מריאן נולדה ב-1930 בארפורט שבגרמניה, וסיפור חייה בתקופת השואה משיב לתחייה לא רק את ילדותה אלא גם את מוראות התקופה כולה. בשנת 1935, לאחר החלת חוקי הגזע, עזבה משפחת שפיר את ארפורט. הם עברו לבריסל ומשם לצרפת. מריאן איבדה את הוריה וניצלה יחד עם אחיה הודות למחסה שקיבלה בכפר איטלקי קטן באלפים הליגוריים. כעבור 60 שנה הוזמנה מריאן לביקור בארפורט והתנסתה בחוויה כואבת מאוד של היטלטלות בין אושר לייאוש. העבר וההווה השתלבו זה בזה באופן דרמטי ביותר.

ילדי הקורפוס השני – יתמות בסיביר ובערבות קירגיזיה

מאת: בינה בוימן
ארבעה שבועות ארוכים ישבה משפחתה של בינה בת האחת-עשרה במרתפים בשעה שהגרמנים הפציצו את ורשה. אביה כמו חזה את הנולד ויצא את העיר בניסיון למצוא למשפחתו מקלט בשטח הכיבוש הסובייטי, וכעבור זמן התאחדה המשפחה בברנוביץ. מברנוביץ גורשו בני המשפחה לכפר עבודה בסיביר. לאחר שחרורם מחובת העבודה בכפר נפטרה האם, והאב וילדיו הקטנים נדדו ברחבי אסיה התיכונה בניסיון לשרוד. הילדים הוכנסו לבית ילדים, וכעבור זמן נפטר האב. בינה ואחיה נשארו עם שאר ילדי "הקורפוס השני" של בית הילדים עד לאחר סיום המלחמה, ושבו עמם לפולין. בינה הצטרפה לתנועת גורדוניה, והייתה בין המעפילים ב"אקסודוס" (יציאת אירופה תש"ז). בישראל התאחדו הילדים עם דודם, שלושה ששרדו ממשפחה ענפה.

משל עצמי – שירים של נער מגטו לודז'

מאת: אברמק קופלוביץ'
שמונה שירים, שני מערכונים וציור אחד – זה כל מה שנותר מאברמק קופלוביץ' שנספה באושוויץ והוא בן 14 שנים בלבד. בגטו לודז' התהלך לו הנער ורקם חלומות על פסגות הרי טיבט, על הנילוס, על הפרת ועל הפירמידות – חלומות שלא זכה להגשימם. אחרי המלחמה מצא אביו, הניצול היחיד מכל משפחתו, את מחברת השירים ואת הציור בעליית גג – מזכרות מאברמק בנו. 
 

לחזרה

▲ראש העמוד