מערכת העיתון:
ד"ר מוטי שלם, פרופ' דן מכמן, גב' שולמית אימבר, גב' דנה פורת, גב' נעמה שי"ק, גב' רחל בד קפלן
סייעו בכתיבת העיתון:
ד"ר גדעון גרייף, גב' אביה סלומון-חובב, מר אסף טל, גב' לירז לחמנוביץ', גב' יעל נובוגרוצקי,
גב' עדה הרצברג, גב' מירב ז'נו, גב' אורית יחזקיאל, מר יונתן קלפסדל
בניה, עיצוב והפקה: גב' יעל שרעבי,
גב' סטפני אמרה, מר ג'רמי זאודר, מר דרור ברוך, גב' מעינה צבאח |
בכתבה זו נעסוק
ב
בתקופת השואה התערערו המסגרות החברתיות של
היהודים, וחיי היום-יום נשתבשו בשל ההכרח לברוח ממקום למקום ולהסתתר מפני
המוות. המסגרת שנפגעה יותר מכול היתה המסגרת המשפחתית: לעתים קרובות נבצר מההורים
לגונן על ילדיהם ולהנחיל להם את הערכים שהאמינו בהם. הדבר גרם לזעזוע חברתי,
שכן להורים תפקיד מכריע בעיצוב זהותם וגורלם של ילדיהם. פעמים רבות, במקום
המשפחה המסורתית נוצרו מסגרות חלופיות לתא המשפחתי - אחים גדולים, חברויות,
ומדריכים, היו אלה שתפסו מקום נכבד בעיצוב דרכם של הילדים בתקופה זו.
כאסון שפקד
אומה שלמה, פגעה השואה אנושות במרקם החברתי של יהודי אירופה ובראש ובראשונה
במבנה המשפחתי. באירופה הכבושה על ידי הרייך השלישי, ובעיקר במזרחה, החלו
תהליכי התפוררות בתא המשפחתי היהודי עוד לפני הרצח ההמוני. ילדים רבים נותרו
ללא קורת גג וללא השגחת הוריהם ונאלצו לשרוד בסביבה עוינת ולעיתים אף לדאוג
לבני משפחה אחרים. יחד עם זאת, שאבו יהודים רבים תקווה וכוח מהמסגרת המשפחתית
כל עוד זו הוסיפה להתקיים בגטו, במסתור ובמצבים אחרים.
בתקופת השואה התערערו המסגרות החברתיות של היהודים, וחיי
היום-יום נשתבשו בשל ההכרח לברוח ממקום למקום ולהסתתר מפני המוות. המסגרת
שנפגעה יותר מכול היתה המסגרת המשפחתית: לעתים קרובות נבצר מההורים לגונן על
ילדיהם ולהנחיל להם את הערכים שהאמינו בהם. הדבר גרם לזעזוע חברתי, שכן
להורים תפקיד מכריע בעיצוב זהותם וגורלם של ילדיהם.
מה עברה המשפחה היהודית במציאות שבה המערכות המדיניות, החוקיות והחברתיות לא חלו
עוד על האוכלוסייה היהודית וזכויות הקיום הבסיסיות נשללו ממנה? כיצד השפיע
ערעור המשמעות של מושג ה"בית" על המשפחה ועל בני המשפחה? בשיעור זה נעסוק
בשברה של המשפחה היהודית בתקופת השואה דרך ניתוח הסיפור "משחק עם מפתח" מאת
אידה פינק.
■ 