|
"לחלץ תווי פניהם - מסע בעקבות דפי העד"
מאת: נעמה שי"ק
לַּיְלָה
שָׁמַעְתִּי אֶת הָאֲבָנִים מְדַבְּרוֹת.
הֵן אָמְרוּ:
"וְכִי מִי יְדַבֵּר
בְּשֵׁם הָאִלְּמִים מִלְּבַדֵנוּ!"
אֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר אֵי-פַּעַם
הָיְתָה נִשְׁמַת-חַי בְּאַפֵּנוּ;
אֲשֶׁר קָרַשְׁנוּ בִּימוֹת אָרֶץ -
אֲנַחְנוּ מְדַבְּרוֹת,
כִּי הָעָם הָאִלֵּם
פָּסַח מֵעָלֵינוּ
אֶל תּוֹךְ קִבְרוֹתָיו.
הֱקִיצָנוּ
בִּנִגּוּן אִלְּמוּתוֹ -
בִּכְאֵב אִלְּמוּתוֹ -
בִּתְפִלַת אִלְּמוּתוֹ –
הֱקִיצַתְנוּ רַגְלוֹ נֹכַח הַמָּוֶת,
וְאָנוּ מְדַבְּרוֹת!
הָיִינוּ
לְקוֹל הַגּוֹועִים,
לְאַחֲרוֹנַת שִׁירָתָם.
[...] |
נלי זק"ש, אלגיות על העקבות בחול, מגרמנית: ידידה פלס, הקיבוץ המאוחד, 1987,
עמ' 37.
"וכי מי ידבר/ בשם האלמים מלבדנו!"
שאלה כלת פרס נובל לשירה נלי זק"ש בשם האבנים,
היחידות שנותרו לספר את קורות הנרצחים האילמים. ב"מסע בעקבות דפי העד" תוכלו לשחזר
את חייהם ואת דמותם של מעטים מהנספים בשואה. באמצעות הפרטים הביוגרפיים ובאמצעות
תחקיר מקוון במאגרי המידע של יד ושם אנו מבקשים לשמש להם פה ולזכור שהם היו בני אדם
בעלי פנים וזהות. אנו ביד ושם אוספים את שמות קרבנות השואה בהיכל השמות ומנציחים את מוראות
השואה ואת הקהילות שנכחדו באתרי הזיכרון ובמוזאונים שבאתר יד ושם.
דפי העד שנמצאים בהיכל השמות במשמרת עולם
הם מצבות סמליות לנספים. היכל השמות הוא אתר הנצחה וזיכרון יהודי ייחודי. בקשתם של
הנספים שיזכרו אותם, את שמם ואת חייהם שב וחוזר בכתביהם האחרונים. אנה פרנק כתבה
ביומנה: "מרגוט ואני התחלנו לארוז בילקוט של בית ספר את החפצים הנחוצים ביותר. הדבר
הראשון שארזתי היה יומני, זו המחברת עטופת-הקרטון, ואחריה [...] ספרי לימוד, מסרק,
מכתבים ישנים; את הדברים האוויליים ביותר הכנסתי לילקוט. אך אין אני מצטערת על כך;
זכרונות חשובים לי משמלות".
אנה פרנק, יומנה של נערה, קרני
ודביר, תל אביב 1992, עמ' 23.
נחום גז'יוואץ' כתב: "הנני רואה: רצים. אני יורד מהר אל הרחוב. [...] הורי גרים
ברחוב פ' 41. אני שואל מהר: 'מה נשמע שם?' ועונים לי, כי גם הרחוב ההוא חסום. אינני
יודע מה גורל הורי, והנני מצפה להזדמנות להגיע אליהם במהירות. מה עם הורי? – אני
שומע צעקה. הולכים. כבר הנני בחצר. [...] [נתקפתי] בפחד. הנה אני כבר בתוך הבניין,
ועתה אני הולך אל הורי לראות, מה שלומם. ואינני יודע מה יעלה בגורלי ואם אוכל לספר
לכם את הקורות בהמשך הימים. זכרו, שמי הוא נחום גז'יוואץ', ה-30 ביולי 1942".
צבי שנר, שלמה דרך [עורכים], דפים
לחקר השואה והמרד, סדרה שנייה, מאסף א', בית לוחמי הגטאות, הקיבוץ המאוחד,
תש"ל, עמ' 270.
מעט מרצונות וממאוויים אלו אנו יכולים לממש בעזרת העבודה החינוכית בדפי העד.
הבנת השואה כסיפור אנושי היא אחד העקרונות החשובים המנחים את התפיסה החינוכית של
בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם.
בבואנו ללמד את סיפורו של הקרבן היהודי בשואה, עלינו להציב לפני התלמיד אדם בעל
פנים וזהות, אדם שאת ייחודו האנושי ניסו הגרמנים למחוק. מתוך האפר והאבדן הבלתי
נתפס עלינו לחלץ את תווי הפנים של האדם ואת המשפחה והקהילה שאבדו בשואה. מטרתנו
כפולה: הראשונה - להחזיר לבני האדם את שמותיהם ואת פניהם ובכך לסכל את מטרתם של
הנאצים למחוק אותם ואת זכרם; והשנייה - להכיר את שאיבדנו כדי שנוכל לזכור. הדיון
בקרבן היהודי מחולק לשלושה נושאים: חיי היהודים לפני המלחמה; חיי היום-יום בשואה -
חיי היהודים בעולם של דה-הומניזציה; וחזרתם של הניצולים למעגל החיים.
כיצד לעבוד עם דפי העד? מודל לעבודה חינוכית
דף העד מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון של דף העד פרטים ביוגרפיים על הנספים לפני
השואה. החלק השני מספר את סיפור הירצחם בשואה. בחלק השלישי נמצאים פרטיהם של מוסרי
דף העד, ולפיהם אפשר לדון בחיי ניצולים או קרובי משפחה אחרים שאינם ניצולים, לאחר
השואה.
ב"מסע
בעקבות דפי העד" שלהלן אנו מנסים לממש את האתגר החינוכי שהוצג לעיל. המסע מנסה
להציג לפני לומדים ומלמדים ולפני הקהל הרחב את הסיפור האנושי שמסתתר מאחורי הפרטים
הביוגרפיים בדפי העד.
"מסע
בעקבות דפי העד" יכול לשמש מודל חינוכי למסעות דומים בעזרת מאגרי המידע המקוונים
של יד ושם. בפעילות זו יתבקשו התלמידים לערוך מסע היכרות משל עצמם עם דף עד שיבחרו
ממאגר השמות המקוון.
אנו ממליצים לערוך פעילות זו לא רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אלא כחלק מתהליך חינוך
ארוך יותר שיום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא שיאו. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בתי
ספר רבים מתמקדים בהנצחת זכר הקרבנות באמצעות טקסים, ואילו העבודה החינוכית בדפי
העד יכולה להיות חלק משיעורי חינוך וחברה, ספרות והיסטוריה. נוסף על היכרות עם
דמותו של היחיד, אפשר להנחיל לתלמידים באמצעות עבודה זו ידע רב על אודות הקהילות
היהודיות שהתקיימו לפני השואה וחרבו במהלכה, להרחיב את הידע ההיסטורי שלהם על
מושגים רבים הקשורים לשואה, להעמיק את הקשר שלהם לעם היהודי ולקורותיו ולעורר אהדה
לקרבנות השואה.
פעילות לדוגמה (לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה)
1. המורה יראה לתלמידים את מאגר השמות וייתן להם ידע כללי על
אודות יד ושם
בכלל ועל אודות
היכל השמות בפרט. לאחר מכן הוא יסביר לתלמידים את חשיבות ההנצחה של היחיד, של משפחתו
ושל קהילתו תוך שהוא נעזר בחומרים שונים מאתר בית הספר המרכזי להוראת השואה.
2. הכיתה תחולק לקבוצות של שניים עד שלושה תלמידים. כל קבוצה תקבל שם של נספה מהיכל
השמות ותחפש את דף העד של הנספה. (בלינק זה תמצאו מגוון שמות של נספים שסיפורם
מתאים לתלמידי חטיבות הביניים. אנו ממליצים שתלמידים בגילים אלו לא יערכו חיפוש
חופשי במאגר אלא יתרכזו בשמות אלו שסיפוריהם מתאימים ליכולותיהם הרגשיות והקוגנטיביות. תלמידי החטיבה העליונה יוכלו לערוך חיפוש חופשי).
3. התלמידים יקראו את דף העד שבחרו ויבנו מעין פרופיל אישי על הנספה. פרופיל מעין זה
רשום בכל דף עד, אך התלמידים יתבקשו להרחיבו מעט ולכתוב מה הם למדים על האדם שפרטיו
מופיעים בדף העד. לדוגמה: פלוני נולד ב... הוריו
היו... וכדומה (דוגמא לכך תוכלו למצוא בדף העד של
יצחק
ברודו).
4. לאחר בירור הפרטים הביוגרפיים הבסיסיים שמצאו התלמידים בדף העד, הם ירחיבו את
תחקירם על הנספה ועל קהילתו בעזרת מאגר השמות המקוון ובעזרת מאגרי המידע המקוונים
באתר האינטרנט של יד
ושם.
התלמידים יבדקו אם ממלא דף העד מילא דפי עד אחרים ויבנו עץ משפחה של הנספה. בעזרת
מאגרי המידע המקוונים הם יעמיקו בלימוד על הנספה. כך לדוגמה אם הנספה נולד בעיר
ורשה, ייכנסו התלמידים למאגר המידע אודות השואה למילת
המפתח ורשה וילמדו על העיר. אם מקום הירצחו של הנספה היה גטו או מחנה ריכוז,
ייכנסו התלמידים למילות המפתח ולערכי הלקסיקון המרחיבים בנושא. אם הנספה היה ילד
בעת הירצחו, ילמדו התלמידים על קורותיהם של ילדים בשואה בעזרת התערוכה "אין
משחקים ילדותיים" וחומרים רלוונטיים נוספים שנמצאים באתר.
5. לאחר עבודת תחקיר זו ישובו התלמידים ויתכנסו בכיתה. כל קבוצה תתאר את המסע
שערכה ואת ממצאיה.
6. המורה יסכם את העבודה בדיון על חשיבות ההנצחה של היחיד ועל חשיבות העמקת ההיכרות
עמו ועם קהילתו. המורה ידגיש לפני התלמידים שבעבודה שעשו הם הרחיבו מאוד את
ידיעותיהם על נספה אחד ולמעשה חילצו את פניו, את זהותו האנושית ואת סיפור
חייו משכחה.
המורה ימליץ לתלמידים לברר מי מבני משפחתם נספה בשואה ואם מולאו עליהם דפי עד.
במידה ולא מולאו ימליץ המורה לתלמידים למלא דפי עד ולשלחם למשמרת נצח ביד ושם.
תלמידים שאין להם קשר משפחתי לשואה יכולים לסייע לאיסוף דפי העד בקהילה ובסביבת
מגוריהם, למשל איסוף דפי עד מקשישים בבתי אבות.
7. אפשרות אחרת לסיכום העבודה היא הקמת תערוכה של ה"מסעות" השונים שערכו התלמידים
בעקבות דפי העד. עוד אפשר לכנס בבית הספר מפגש בין-דורי, ובו יציגו התלמידים לבני
משפחתם את עבודותיהם.
עבודה לדוגמה: דף העד של נטליה אוליבה
בעזרת מאגרי המידע המקוונים של יד ושם ירחיבו התלמידים את ידיעותיהם על וורשה, על
פולין, על גטו.
בעזרת מאגר השמות הם יבנו את עץ המשפחה של נטליה.
▲ראש העמוד
|
גירסה להדפסה
עדויות 
מן המחקר
תצלומים