מה חדש בבית הספר המרכזי להוראת השואה?
לחזרה

1. סמינרים חדשים
2. סמינר אנשי עדות
3. תוכניות חדשות וייחודיות במגמת ההדרכה
4. יחידות לימוד חדשות
5. מסע בעקבות דפי עד

1. סמינרים חדשים

במרץ 2005 הושקה בבית הספר המרכזי תכנית אייצ'ק (ICHEIC:International Commission on Holocaust Era Insurance Claims) להוראת השואה באירופה. במסגרת תכנית זו, עליה ניתן לקרוא בהרחבה בגיליון זה ובאתר האינטרנט שלנו, נערכים, יחד עם פעילויות חינוכיות אחרות, סמינרים חינוכיים למורים ומחנכים מכל רחבי אירופה. במהלך שנת 2005 התקיימו 19 סמינרים כאלה בבית-הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם, ו-20 סמינרים בכל רחבי אירופה. להלן תוכלו לקרוא על שניים מסמינרים אלה.

הסמינר הראשון של מחנכים קרואטים ביד ושם
במסגרת תכנית אייצ'ק, התקיים בבית הספר המרכזי להוראת השואה ביולי 2005, סמינר ראשון וייחודי מסוגו עבור מורים ומחנכים מקרואטיה. במהלך סמינר זה הוצגו בפני המשתתפים נושאים חינוכיים והיסטוריים רבים, ביניהם ההיסטוריה היהודית לפני השואה ושורשי האנטישמיות; התפתחות ה"פתרון הסופי" וסיפורם של הניצולים לאחריה. בנוסף לכך, נפגשו משתתפי הסמינר עם ניצולי שואה מקרואטיה, מפגש שהיה מרגש ומשמעותי מאוד הן עבור משתתפי הסמינר והן עבור הניצולים. רגע מרגש נוסף בסמינר היה במהלך מפגש עם דן בר-עם, תושב ירושלים, שניצל בקרואטיה על-ידי הכומר יסיך, שקרובת משפחתו, הייתה אחת ממשתתפות הסמינר.
השפעותיה של המלחמה בקרואטיה בשנות ה-90 מורגשות עד היום בחברה הקרואטית, ועל כן שולב היבט זה בסמינר דרך מפגשים עם דר' נתן קלרמן, פסיכולוג ב"עמך" שמתמחה בהיבטים כלליים של קורבנות אסון ובדינמיקה קבוצתית. מפגש זה אפשר לחברי הקבוצה להתמודד עם מאורעות העבר האישי שלהם כחלק מלמידת מאורעות השואה.
קיום הסמינר התאפשר בעקבות שיתוף הפעולה שבין משרד החינוך הקרואטי והשר מר דרגן פרימורץ לבין בית הספר המרכזי להוראת השואה. בסמינר לקחו חלק 25 משתתפים, רובם מורים, מכל רחבי קרואטיה. לאחר חזרתם לקרואטיה, וכחלק מהפרוייקט, הציגו המשתתפים את רשמיהם מהסמינר בבתי ספר שונים ברחבי קרואטיה.
בעקבות הסמינר יתקיים בינואר 2006 סמינר של בית הספר המרכזי להוראת השואה בזאגרב, בו ישתתפו גם בוגרי הסמינר של חודש יולי.
הצלחתו של סמינר זה פתחה פתח להרחבת הפעילות החינוכית בין בית הספר המרכזי להוראת השואה ובין משרד החינוך הקרואטי ולקיומם של סמינרים נוספים.

הסמינר הראשון ביד ושם למחנכים מצ'כיה
בנובמבר 2005 התקיים בבית הספר המרכזי להוראת השואה הסמינר הראשון עבור מורים ומחנכים מצ'כיה. סמינר זה, בדומה לסמינרים האחרים שמתקיימים במסגרת תכנית אייצ'ק, נערך לאחר יצירת קשר בין בית הספר המרכזי להוראת השואה ובין מוזיאון טרזין. ניצן זה של שיתוף פעולה החל בפגישה שנערכה בתחילת 2005 בין דר' יאן מונק, מנהל מוזיאון טרזין, ובין עובדי ביה"ס המרכזי להוראת השואה.
בסמינר השתתפו מורים, מדריכים, נציגים ממשרד החינוך ומנהלים מטעם מוזיאון טרזין. הדגש בסמינר הושם על הפרספקטיבה היהודית/הישראלית של השואה ועל הוראת השואה.
במסגרת הסמינר, הציגו משתתפיו פרוייקטים חינוכיים שנעשו על-ידם או על-ידי תלמידיהם. פרוייקטים אלה עתידים לעלות בקרוב לאתר האינטרנט של בית הספר המרכזי להוראת השואה.
במהלך הסמינר נפתחה תערוכת ציורים של ילדים צ'כים בנושא השואה. יוזמת התערוכה, הגב' חנה גרינפילד, ניצולת גטו טרזין ואוושויץ, ערכה אותה בשיתוף פעולה עם מוזיאון טרזין. . התערוכה מוצגת בבית הספר המרכזי להוראת השואה. לצפייה בתערוכה, לחצו כאן.
בנוסף לכך, התקיימו במהלך הסמינר מפגשים בין ניצולי שואה מצ'כיה לבין המשתתפים.
הסמינר זכה להצלחה רבה ומשתתפיו הביעו עניין רב בחומר הנלמד, בחומרים החינוכיים שהוצגו בפניהם ובמפגשים שהיו להם עם ניצולים, מלומדים ואנשי חינוך.
הצלחתו של סמינר זה תוביל לקיומם של סמינרים נוספים עבור מחנכים צ'כים ולהרחבת שיתוף הפעולה החינוכי העתידית. לגלריה המקוונת של הסמינר, לחצו כאן

 מעל 4000 ניצולי שואה לקחו עד היום חלק בסמינר ייחודי שנערך הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם מאז 1988. במוקד הסמינר עומד תהליך העבודה עם אנשי העדות המאפשר להם לספר את סיפורם האישי מתקופת השואה (בפני קהלים מגוונים מבחינת גיל  ורקע חברתי).
הרעיון המרכזי של הסמינר פותח בשנת 1988 על-ידי מר אפרים קיי, מנהל מגמת אמריקה והעולם היהודי בבית הספר המרכזי להוראת השואה, ומר משה שטרנברג הראל, פסיכולוג "עמך", מתל אביב. בבסיס הסמינר עומדת השאיפה ליצור התאמה בין רצונם של אנשי העדות לספר את סיפור חייהם במהלך המלחמה, ובין האופן הטוב ביותר לחלוק אותו עם הציבור הרחב, בארץ ובעולם.
ייחודו של הסמינר נעוץ בכך שהוא מאפשר לאנשי העדות לקחת חלק בתהליך בו הם לומדים כיצד למקד את סיפורם האישי מתקופת השואה במסגרת מתן עדות בפני אוכלוסיות יעד שונות, ולימוד שנעשה במסגרת הסביבה התומכת והפתוחה של חברי הקבוצה. סביבה זו היא שמאפשרת נתינת ביקורת בונה על דרך הצגת סיפורם ולימוד הדדי של חברי הקבוצה.
דגש אחר המושם בסמינר הוא על יצירת ההבנה כי על הניצול מוטלת האחריות, למרות הקושי האישי הגדול שבכך, לגבי רגישויות שונות הקיימות בקהל השומעים, בעיקר במסגרת מתן עדות בפני בני-נוער.
בנוסף לסמינר, שאורכו כ-5 ימים, מתקיים מפגש המשך המאפשר פגישה מחודשת של הקבוצה ונתינת עדות לקהל ביד ושם. כל הסדנאות מצולמות על גבי קלטות וידאו, לשימוש המשתתפים בכנס, בבתי-ספר ובמרכזים פדגוגיים.
בסמינר שהתקיים בין ה-13 ל-17 בנובמבר השתתפו 25 ניצולי שואה דוברי שפות שונות: רומנית, הונגרית, אנגלית, גרמנית, ערבית, יידיש ועוד.
בסמינר שהתקיים בין ה- 25-28 בדצמבר השתתפו אנשי עדות דוברי רוסית.

3. תוכניות חדשות וייחודיות במגמת הדרכה

חלומות של אתמול
בשנת 1934 הועלתה בבית ספר יהודי בעיר לודז' בפולין ההצגה כינוס עולמי של ילדים - חזון העתיד. עלילת ההצגה מספרת על הזמנה הנשלחת לילדי העולם לבוא לכינוס בעיר חיפה בארץ ישראל. לאחר ההצגה, העניקו התלמידים שביצעו אותה את אלבום ציורי התפאורות למורתם. המורה היגרה לפני המלחמה לארצות הברית ולימים מסרה את האלבום לארכיון יד ושם. תלמידיה שנשארו בלודז' נרצחו בשואה. האלבום הוא עדות לחלומם של אותם ילדים על עולם טוב יותר.
סיפור ההצגה והאלבום הם הבסיס הרעיוני לניידת החינוכית החדשה חלומות של אתמול שכתבה והפיקה נעמי מורגנשטרן. הפעילות מיועדת לילדי כיתות ז'-ח', ומנחות אותה בנות שירות לאומי ממגמת ההדרכה של בית הספר המרכזי להוראת השואה. על רקע החלומות שטוו ילדי ההצגה מלודז', נבחנת שאלת מקומם ותפקידם של החלומות בחייהם של מי שעברו את השואה בשנות נעוריהם: מה היו חלומותיהם טרם המלחמה? מה עלה בגורלם בשואה? כיצד הביאו את אותם החלומות לידי ביטוי בחיים שבנו, מי ששרדו את השואה?
במסגרת התכנית צופים התלמידים בסרט המתעד פגישה בין שישה בני נוער ישראלים לבין שישה ניצולי שואה ממזרח אירופה, ממערב אירופה ומצפון אפריקה, ובה הם מספרים על חייהם לפני המלחמה. כל אחד ואחד מששת בני הנוער ממחיז קטע קצר מסיפור חייו של אחד העדים טרם המלחמה, וכך מתהווה מעין הצגת המשך להצגת הילדים מלודז'. תפאורת ההצגה מלודז' היא התפאורה של ההצגה החדשה. לאחר מכן כל זוג תלמידים מלווה את אחד העדים אל קורותיו במהלך המלחמה באמצעות קריאת עדותו ופעילות בעקבותיה.
הסרט שמסכם את הפעילות עוסק בחיים שבנו ששת הניצולים במדינת ישראל לאחר השואה. מעמד הסיום של הסרט הוא הדלקת נרות חנוכה בנוכחות הילדים והעדים – סמל להעברת הלפיד לדורות ההמשך.
המאמר שלפניכם נלקח ממגזין יד ושם, גיליון מס' 39.

נוף ילדות- פעילות לבתי ספר יסודיים ביד ושם
בימים אלה, מציעה מגמת ההדרכה תכנית חינוכית חדשה לתלמידי כיתות ד', ה' ו-ו'. בתכנית מתוודעים התלמידים לעולם היהודי ערב השואה ולסיפורם של בני הנוער היהודים בתקופה זו. תכנית זו נעשית דרך פעילות חווייתית ומגוונת באתר יד ושם.
התוכנית מציעה מספר פעילויות מהן ניתן להרכיב תוכנית ליום העיון:
סיור בתערוכה "אין משחקים ילדותיים": תערוכה ייחודית זו מכנסת משחקים וצעצועים שנוצרו עבור ועל ידי ילדים בתקופת השואה ואף ליוו אותם במהלכה. התערוכה מתמקדת בשינויים הקיצוניים שחלו בחיי ילדים עם פרוץ המלחמה והגורל המשתנה שנחלו בעקבותיה.
סיור מומחז בבקעת הקהילות בו נפגשים התלמידים עם "מוטל" מחלם ,"ג'וחה" מסלוניקי ועם אישיות חשובה נוספת מגרמניה (מי הדמות? תגלו בסיור), והם לומדים להכיר את הפסיפס המגוון והתוסס של הקהילות היהודיות באירופה וצפון אפריקה טרם המלחמה.
סיור במכלול אתר יד ושם בעקבות ספרו של אורי אורלב "משחק החול" בו מתוודעים התלמידים לסיפורו של ילד אחד ומשפחתו, לחוויותיהם ולקשיים עמם נאלצו להתמודד בזמן השואה.
סיור פעיל במוזיאון החדש לאומנות, בו מוצגות יצירות אומנות של אמנים יהודים מתקופת השואה. יצירות האומנות מאפשרות עיסוק חווייתי ברובד הפרט ותחושותיו בתקופת השואה.
סדנה חינוכית בנושא "ילדים בשואה" בה יכירו התלמידים את סיפורם של ילדים שחיו בתקופת השואה, באמצעות יומנים, עדויות, ציורים ותמונות.

רשמים ראשונים
התכנית "נוף ילדות" החלה לפעול ובמסגרתה ביקרו בתי ספר יסודיים באתר יד ושם והודרכו בסיורים ובתערוכות השונות. התלמידים גילו סקרנות ועניין רב בתכני הסיורים ושיתפו פעולה באופן מלא עם המדריכים.
בחודש דצמבר ביקרו ביד ושם תלמידי כיתה ו' של בית ספר יסודי אזורי קהילתי מצפון הארץ. התוכנית שנבחרה על ידי בית הספר היתה סיור מומחז בבקעת הקהילות ("נפגשים עם מוטל וג'וחה"), סיור באתר בעקבות הספר "משחק החול" וסיור בתערוכה "אין משחקים ילדותיים".
מתוך משוב שמילאה מנהלת בית הספר: "הפעילות וההדרכה היו מרתקים ומגוונים. הסיור שבו הוצגו הקהילות השונות היה מקצועי ומהנה... התוכנית הדרגתית ומותאמת לגיל הילדים..."
הן התלמידים והן המדריכים הביעו שביעות רצון מהמפגש ואנו מצפים לפעילות חינוכית ענפה ופורייה בהמשך.
הסיור אינו כולל כניסה למוזיאון ההיסטורי החדש.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרכזת המדור דקלה ילינק: 02-6443558
 

'משבר לתקווה' פרוייקט הדרכת תלמידי כיתות י"א של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
בסדנה בשם 'השואה ואני' העוסקת בבירור תחושות ועמדות של בני הנוער לנושא השואה,  אמר נער המשתתף בסמינר "השואה היא לא שלי, היא רק של אשכנזים". אחר טען- "נמאס כבר ללמוד שואה". זו היתה נקודת הפתיחה שלנו בבואנו לבנות ולהוציא לפועל את פרוייקט "משבר לתקווה"- סמינר העוסק בנושא השואה לתלמידי משרד התמ"ת.
כשלושת אלפים תלמידי כיתות י"א ממוסדות משרד התמ"ת משתתפים בתוכנית. מתוך האמונה במקומו החשוב והמרכזי של נוער זה בחברה הישראלית, ומתוך אמונה ביכולותיו, נבנתה תוכנית חינוכית על בסיס חוויתי- לימודי. התכנית החינוכית מורכבת מארבעה ימי פעילות: שני ימי עיון ופעילות חינוכית שמתרחשים בבית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם. יום עיון בו נחשפים התלמידים לסוגיות הקשורות לחברה הישראלית והשואה, באמצעות תוכנית הניידת החינוכית "תהודת זהות", שפותחה בבית הספר המרכזי להוראת השואה ומגיעה לבתי הספר של התלמידים ובמסגרת היום הרביעי מסיירים התלמידים בירושלים בסיור ששם דגש על נושא השואה והתקומה. ההדרכה בסיור נעשית על-ידי מדריכי מרכז רחל ינאית בן צבי.
אנו רואים בפעילות מול נוער זה זכות ייחודית המקפלת בתוכה מורכבות חינוכית וערכית. הדרכתם מחייבת אותנו להתאים תכניות מוכרות ולרענן את הדרכותינו כדי להוביל תהליך חינוכי שמטרתו הפנמת תכנים לימודיים, חברתיים ורגשיים בעליי משמעות.

בני הנוער: המשתתפים הם תלמידי משרד התמ"ת, אשר פעמים רבות התקשו בהשתלבות במסגרות חינוך רגילות, הלומדים במסגרות בהן הם משלבים לימודים ועבודה. תלמידים אלה, מאופיינים בקרב אנשי המקצוע בתחום כבעלי קשיים חברתיים, לימודיים ורגשיים. במסגרת הפרויקט מגיעים מדי שנה גם כ- 500 בני נוער מן המגזר הערבי, הלומדים במסגרת ביה"ס של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
מטרות התוכנית: מטרתה המרכזית של התכנית היא ליצור קשר בין בני הנוער לבין נושא השואה ולהשלכותיה על האנושות כולה בכלל ועל עם ישראל בפרט. מטרה נוספת היא לספק ידע היסטורי הנדרש על מנת לאפשר התמודדות עם שאלות הנוגעות לטבע האדם, החברה הישראלית והתמודדותה עם הזיכרון האישי והקולקטיבי, וכן לעסוק בדילמות אנושיות וטרגיות שאפיינו את החיים בתקופת השואה, תוך חיבורן ובחינתן על רקע חיי בני הנוער כיום.

בסיכומו של אחד הסמינרים אמרה תלמידה "עכשיו, יש לי המון שאלות, אני אף פעם לא אוכל להבין את האסון הזה ולענות על הרבה שאלות. אבל אחרי כל המפגשים ברור לי שלא ניתן להכחיש את השואה ואנו צריכים להפיק לקחים לעתיד כדי למנוע שזה לא יקרה לנו ולאנשים אחרים".

רכזת התוכנית אוסנת דדון.

4. יחידות לימוד חדשות

בת כזאת רצינו. סיפורה של מרטה מאת נעמי מורגנשטרן
לתלמידי כיתות ד-ו
"בכל ערב חזרה אמא על ההוראות: היי נחמדה וחייכנית ואז יאהבו אותך. עשי מה שיאמרו לך, ועזרי ככל שתוכלי. אם אתעכב ואת תתגעגעי, בכי לתוך הכרית בשקט, כדי שלא ישמעו אותך. אל תאכלי בסכין ובמזלג, ילדות כפריות אוכלות רק בכף. למדי היטב, והכיני שיעורי בית כדי שכולם יהיו גאים בך. אל תכתבי לי מכתבים, אני אכתוב לך. והחשוב ביותר: השתדלי תמיד שהעיניים שלך יהיו צוחקות, ילדים אינם אוהבים ילדים שעיניהם עצובות". 
(מתוך הספר סיפורה של מרטה)
מרטה, גיבורת ספר זה, היא כיום סבתא לנכדים המתגוררת ברחובות. היא נולדה בפולין וילדותה עברה עליה בתקופת השואה. כשהייתה בת שמונה ביקשה אימה להציל את חייה ושלחה אותה בזהות בדויה מעיר הולדתה צ'ורטקוב לחיות במחבוא בעיר ורשה.
קריאה בספר "בת כזאת רצינו" היא מסע  היכרות עם קורותיה של  ילדה שבתוך מציאות קשה של אובדן והרס אחזה בחיים,  מצאה את דרכה ובנתה את חייה החדשים בארץ ישראל.
הספר נכתב עבור החטיבות הנמוכות, תוך שהוא מותאם ליכולותיהם הרגשיות והקוגניטיביות המסוימות של גילאים אלה.
את תוכניות הלימוד ניתן לרכוש בדו"אל: education.sales@yadvashem.org.il או בטלפון 02-6443654

במערכה הגדולה- חיילים יהודים בצבאות שנלחמו בגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה מאת אפרת בלברג.
חוברת למורה לחטיבות העליונות בנושא לוחמים יהודים במלחמת העולם השנייה.
לציון שישים שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה נכתבה חוברת למורה שמציגה היבט רווח פחות בתודעה ובזיכרון של התקופה.
בשורותיהם של כל הצבאות שנלחמו בנאצים, ובראשם הצבא האדום של ברית-המועצות וצבא ארצות הברית, לחמו מאות אלפי חיילים יהודים.
החוברת מביאה את הנתונים ביחס למדינות הלוחמות, ומשלבת סיפורים אישיים של חיילים וחיילות מכל הצבאות.
החוברת הופקה בשיתוף עם משרד החינוך התרבות והספורט ומוצגים בה מספר נושאים לדיון ועיון, ובמרכזן שאלת משמעות הלחימה היהודית בכל הצבאות במלחמת העולם השנייה. האם לחמו היהודים מתוך סולידריות יהודית, או מתוך רגשות פטריוטים לארצותיהם הנתונות במלחמה? הסיפורים האישיים שבחוברת פותחים אפשרות לבחינת שאלה זו ושאלות נוספות המשתמעות ממנה: האם היה הבדל בין חיילים יהודים לאחרים בקרבות עצמם? האם השתתפותם בלחימה הייתה בבחינת התנגדות למדיניות האנטי יהודית של הנאצים, ובמיוחד בשלב "הפתרון הסופי"?
בחוברת משולבות מפות ותמונות, וכן הצעות לפעילויות לימודיות וחווייתיות שונות.
מחיר הספר 35 ש"ח.

את תוכניות הלימוד ניתן לרכוש בדו"אל: education.sales@yadvashem.org.il או בטלפון 02-6443654

יהדות צפון אפריקה בתקופת השואה מאת: אביה סלומון-חובב, יעל ריצל'ר-פרידמן וחווי בן ששון
גורלם הייחודי של יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה, מובא בתכנית הלימוד החדשה שנכתבה בבית הספר להוראת השואה ביד ושם. תכנית חינוכית זו מציגה את הנושא ומבהירה מושגים מרכזיים ובסיסיים במסגרתו. בתכנית משולבים קטעי עדות, תצלומים מהתקופה והרחבות היסטוריות. בנוסף לכך, כוללת התכנית הצעות לפעילות יצירתית בנושא חיי היהודים בצפון אפריקה בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, תוך כדי הצגת מושגים שהיו בעלי משמעות גם בתקופת המלחמה. התכנית אף משרטטת קו אל החיים שלאחר השואה באמצעות דיונים על זיכרון ועל הנצחה אישית וקהילתית.
התוכנית בנויה  מחמישה שיעורים, ובהם הצעות לדיון כיתתי  ולהרחבות תכניות. כמו כן מצורפים סקירה היסטורית ומאמרים להעמקת הידע.
התוכנית מיועדת לתלמידי חטיבות הביניים.
את תוכניות הלימוד ניתן לרכוש בדו"אל: education.sales@yadvashem.org.il או בטלפון 02-6443654

5. מסע בעקבות דפי עד

במסגרת המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באינטרנט, נמצא גם פרויקט חינוכי ייחודי בשם "מסע בעקבות דפי העד". בפרוייקט אנו מתוודעים לסיפורים האנושיים שמאחורי הפרטים הביוגרפיים המצויים בדפי העד. ה"מסע בעקבות דפי העד" עשוי לסייע במאמץ האנושי והחינוכי לחלץ מתהום הנשייה את תווי פניהם של מי שנרצחו בשואה, והוא משמש מודל ליצירת מסעות דומים אחרים בעזרת מאגרי המידע המקוונים של יד ושם. בימים אלו יועלו לאתר במסגרת "מסע בעקבות דפי עד" שני דפי עד נוספים, של פרומה פלוטניצקי והלן שוורץ, המצטרפים לארבעת דפי העד הקיימים בו כבר. פרומה פלוטניצקי נולדה בשנת 1914 בפלוטינציה שליד מינסק. במהלך המלחמה הייתה קשרית ונשלחה מטעם הארגון היהודי הלוחם לבנדין שם נרצחה עם אחרוני המורדים. סיפורה מאפשר הכרות עם פעילות תנועת המרד וניסיונות ההצלה בבנדין. הלן שוורץ נולדה במונקץ' שבהונגריה והתגוררה עם בעלה ושלושת בנותיה בבודפשט. בחודשי האביב של 1944 נשלחה משפחתה למחנה ההשמדה אושוויץ. מכל משפחתה של הלן שרדה רק בתה הבכורה שרה. דרך דף עד זה ניתן ללמוד על קורותיה של קהילת בודפשט שבהונגריה בין שתי מלחמות העולם ובתקופת השואה.
לכניסה ל"מסע בעקבות דפי עד" לחצו כאן.
 

לחזרה

▲ראש העמוד