הכתבה שלפניכם נוגעת באחד הנושאים הכואבים בשואה, החרותים עד היום בלבם של הניצולים ובניהם ושל החברה הישראלית והיהודית בכלל: העובדה שרבים מנרצחי השואה לא הותירו אחריהם סימן וזכר: לא יאר צייט, לא קבר ומצבה, לא נערכו סביב מותם טקסי אבלות ופעמים רבות לא ידוע באופן ודאי מתי והיכן בדיוק נרצחו. בעיה זו ממשיכה להדהד בקרב הניצולים עד היום ומוסיפה על הכאב האינסופי שבאובדן. זאת כיוון שלניצולים לא היתה ולא תהיה יכולת להתאבל על יקיריהם שנספו באופן היהודי המסורתי, שיש בו ערך נפשי, אישי וחברתי. כיצד ישלים אדם תהליך אבל על קרוב יקר כשאינו יודע את נסיבות מותו? כשאינו יכול להתאבל עליו ביום ותאריך מסוימים וכשאינו יכול לשבת עליו שבעה או לפקוד את קברו?

טקס בנושא – שמירת שבת וחגים בתקופת השואה.
בתקופת השואה נדרשו מאמצים רבים מהיהודים שביקשו לחיות על פי תפיסת עולמם הרוחנית והדתית. באופן רשמי, ברוב אזורי הכיבוש הנאציים, נאסר על היהודים לקיים כל חיי תרבות ודת. הימים אמורים היו להיות זהים האחד למשנהו. ובכל זאת, היהודים קיימו מועדים אלו למרות האיסורים, דבר שהיווה לרבים מהם קרן אור באפלה. הטקס שלפניכם יעסוק בחגי חנוכה ופורים וביום השבת בתקופת השואה ובניסיונות לקיימם. הטקס מיועד לחטיבת הביניים.

בר/בת – מצווה
מערך שיעור
מערך זה מביא את סיפורם של כמה ילדים שזכו לחגוג את טקס בר-המצווה בתקופת השואה. המערך דן במושג "ילדות" לפני השואה ובוחן האם ואלו שינויים חלו בו במהלכה, תוך התמקדות בטקס בר המצווה הן כשלב מעבר בין ילדות לבגרות בכלל והן כאירוע שקיבל משמעות ייחודית בעיני ההורים והילדים בתקופת השואה. המערך מיועד לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה.

"הכל אסור לנו והכל אנו עושים"
מערך שיעור בנושא החגים היהודים בתקופת השואה.
הקשר בין האדם למסורת נע במספר מעגלים בין הפרט לקהילה, בין הפרט למשפחה ובין האדם, אמונותיו ובניית זהותו העצמית. המסורת היא תרבות הנמסרת מדור לדור והמקשרת בין הדורות. במערך זה יחשפו התלמידים לחגי ישראל (נתמקד בחגים חנוכה ופורים) ולאופן בו התמודדו היהודים עם המשך קיומם בתקופת השואה.
במערך יבחנו שאלות כגון: מה קורה כאשר התנאים משתנים ואינם מאפשרים לחגוג את החג באופן בו הוא נחגג מדי שנה, כמו שקרה לרבים בתקופת השואה? האם החגים מאבדים ממשמעותם המשפחתית והאישית או שדווקא אז מקבלים הם דגש חזק יותר? האם קיימים התנאים לחגוג? מהי משמעות החג בזמנים שכאלו? המערך מיועד לחטיבת הביניים.

בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם ממשיך בפעילות חינוכית ענפה. במרץ 2005 הושקה בבית הספר תכנית אייצ'ק (ICHEIC) להוראת השואה באירופה. במסגרת תכנית זו (אודותיה ועל יישומה ניתן לקרוא בהרחבה בגיליון זה ובאתר האינטרנט שלנו) נערכים, יחד עם פעילויות חינוכיות נוספות, סמינרים חינוכיים למורים ומחנכים מכל רחבי אירופה. כמו כן, תוכניות חדשות וייחודיות החלו את פעילותן במגמת ההדרכה, במסגרתן ניידת חינוכית חדשה "חלומות של אתמול". לקראת העשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, הועלו לאתר הצעות לטקסים ופעילויות חינוכיות עבור שכבות הגיל השונות. בנוסף ראו אור ערכות חינוכיות חדשות להוראת השואה. באתר האינטרנט, הפרוייקט החינוכי "מסע בעקבות דפי עד" ממשיך להתחדש ובמסגרתו יועלו שני דפי עד נוספים של פרומה פלוטניצקה והלן שוורץ.