יד ושם | שמות | שואה | חינוך | הנצחה | חסידים | ביקור ביד ושם | חיפוש | שפות

חזרה לדף הבית - חינוך

משפטי נירנברג
מערכי שיעור

פתיחה
מערך שיעור מורחב
אחריות מול אשמה
מקומה של השואה
משמעות המשפט

תמונה אינטראקטיבית

משפטי נירנברג - אחריות לעומת אשמה
 

השיעור מתאים לתלמידי כיתות יא-יב.
משך השיעור: כשעה.

מבנה השיעור:

  1. פתיחה - המושגים אחריות ואשמה
  2. העם הגרמני: אחראי או אשם?
  3. אחריותו או אשמתו של העם הגרמני על פי תפיסתו שלו
  4. הגישה שאומצה במשפט נירנברג
  5. סיכום

ב-19 באוקטובר 1945 נפתח בעיר נירנברג בגרמניה משפטם של עשרים ושניים מבכירי המשטר הנאצי.  המשפט נערך לפני בית דין בין-לאומי שהורכב מנציגי בעלות הברית. הנאשמים הועמדו לדין על שלושה סעיפי אישום על אחריותם לתכנון המלחמה וביצועה ועל פשעים שנעשו הן  במלחמה הן בתקופת השלטון הנאצי בכלל.
גזר הדין במשפט ניתן ב-1 באוקטובר 1946: שנים עשר מהנאשמים נידונו למוות בתלייה, שלושה נאשמים זוכו, והאחרים נידונו לתקופות מאסר שונות.
בשנים 1946 עד 1949 נערכו עוד אחד עשר משפטים בנירנברג, ובהם הועמדו לדין רופאים נאצים, מפקדים של יחידות האיינזצגרופן, פקידים במשרד המשפטים, שופטים בבתי משפט נאציים ובכירים אחרים במפלגה הנאצית.

עשרות אלפי גרמנים השתתפו השתתפות של ממש ברצח היהודים, מאות אלפי אנשים אחרים אפשרו את רדיפתם בתמיכה לוגיסטית, ומיליוני אנשים העלימו עין. עם קבלת ההחלטה של בעלות הברית לקיים משפט בין-לאומי לפשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה נשאלה השאלה: את מי משלושת המעגלים – הרוצחים, התומכים או השותקים - יש להאשים? האם יש להביא לדין רק את ראשי המשטר הנאצי או גם את מי שהשתתפו, במישרין או בעקיפין, בפשעים? או שמא, כדברי *קורט טוכולסקי: "ארץ אינה ניכרת רק במעשיה – אלא גם במה שהיא מוכנה לשאת ולהסכין עמו", וממילא מי ששתק נושא גם הוא באשמה?

המקורות שלהלן מציגים נקודות מבט שונות: של הקרבנות, של הגרמנים – שמקרבם יצאו הרוצחים - ושל העומדים מהצד שבסוף המלחמה היו לשופטים. מגוון נקודות המבט יוצר ריבוי דעות, גם בתוך הקבוצות עצמן.
נקודת המוצא של הדיון, על פי המחקר ההיסטורי העדכני, היא שחלקים נרחבים מהעם הגרמני ידעו, במידה כלשהי, על הנעשה ביהודים, ורבים השתתפו ברדיפות ונהנו מתוצאותיהן. מכיוון שכך, הדיון אינו דיון היסטורי על השתתפות הגרמני "מן השורה" במעשי הנאצים אלא דיון מוסרי-משפטי על מידת אחריותם ואשמתם של הגרמנים.
השאלה אינה תאורטית בלבד, אלא יש לה תוצאות מעשיות:
את מי יש להביא למשפט, ואת מי יש לפטור ממשפט?

* קורט טוכולסקי, יהודי יליד גרמניה (1890), היה אחד העיתונאים החשובים ברפובליקת ויימר וכתב פרוזה, שירה וסטירה. ב-1933 שרפו הנאצים את ספריו ואזרחותו נשללה. ב-1935 שם קץ לחייו בשוודיה.

▲ראש העמוד


הדפסת השיעור למורה
הדפסת השיעור לתלמיד

 

כל הזכויות שמורות © 2006 יד ושם - רשות הזיכרון לשואה והגבורה