|
חזרה לדף הבית - חינוך
|
משפטי נירנברג - מערך שיעור מורחב
לפניך מערך שיעור
העוסק במשמעויות היסטוריות ומוסריות במשפטי נירנברג
ב-2004
קבע האו"ם ש-27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה. קביעת יום
זיכרון זה מבטאת את חשיבות זיכרון השואה בעולם כולו, וכן את הצורך לעסוק במשמעויות האוניברסליות שלה. השנה החליט בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם להקדיש לקראת
27 בינואר מערכי שיעור לנושא משפטי נירנברג לרגל ציון שישים שנה לגזר הדין.
עצם
קיומם של משפטי נירנברג והדיון הציבורי שליווה אותם העלו שאלות מוסריות אוניברסליות
רבות. פשעי השואה היו פשעים חסרי תקדים שהצריכו דרכי התמודדות חסרות תקדים. היקף
הפשעים שעשתה מדינה ריבונית על פי חוק העלה את השאלה אם ההליך המשפטי המקובל יכול
להיות מענה הולם לפשעים אלו.
משפטי נירנברג היו אמורים להציב תקדים משפטי שימנע
רצח עם ופשעים דומים ובכך נכשלו לכאורה, שכן מאז ואילך נעשו עוד רציחות עם. עם זאת
עקרונות בית הדין הבין-לאומי שהוקם כדי להעמיד את פושעי המלחמה הנאצים היו אבן יסוד
לחקיקה בין-לאומית נרחבת המעגנת את העקרונות של מניעת רצח עם ופשעי מלחמה ואף הביאו
לידי הקמת בית דין פלילי בין-לאומי קבוע.
נוסף על כך, המידע שנאסף במשפטי נירנברג
ופורסם בעקבותיהם העלה את המודעות לפשעי הנאצים ולשואה. התעודות הרבות שנאספו, העדויות שנשמעו והגושפנקה המשפטית שניתנה להן אפשרו את התפתחות המחקר בנושא השואה,
וכן את התפתחות החינוך, הלימוד והתודעה בנושא. בקביעתו של 27 בינואר ליום הזיכרון
לקרבנות השואה יש לראות אבן דרך חשובה בתהליך זה של מודעות לשואה ושל פיתוח זיכרון
השואה שראשיתו במשפטי נירנברג.
מבנה השיעור:
פעילות פתיחה: הצגת נושא
משפטי נירנברג והשאלות המרכזיות שנעסוק בהן באמצעות דיון בתמונות מן המשפט.
השאלות
הערכיות שעמדו בבסיס משפטי נירנברג - עבודה בקבוצות:
דיון קבוצתי של התלמידים על ארבע שאלות שעמדו בבסיס ההחלטה על קיום המשפט כפי
שהתקיים ועל מהלכו באמצעות מקורות, שאלות ותקצירים היסטוריים שתקבל כל קבוצה.
משמעות המשפט לדורות הבאים - דיון כיתתי מסכם במליאה: דיון בעזרת מקורות ועדויות מימי המשפטים, סקירה
היסטורית ותאריכון.
▲ראש העמוד |
|
